טל רימרצ’וק – השימוש בספורט ככלי טיפולי פסיכולוגי, נקודת מבט של מטפל
שלום, כאן טל רימרצ’וק. במאמר זה אני רוצה להתייחס לספורט ככלי טיפולי פסיכולוגי, נקודת מבט של מטפל. במהלך שנות עבודתי כמטפל נוכחתי לא פעם כי המרחב הטיפולי בקליניקה והכלים העומדים לרשותי לא תמיד מאפשרים לעזור למטופלים הזקוקים ליותר מאשר שיחות נפש טיפוליות. כאשר מצבו של האדם מצריך שיקום נפשי, איזון, יציאה מפוזיציה דיכאונית, עבודה אל מול פסיכוזה, סכיזופרניה, הפרעות אישיות, קושי לצאת מהבית בגלל חרדה ועוד, יש לגייס כלים נוספים. במהלך הדוקטורט שלי חקרתי את הטכניקה אותה פיתחתי לאורך השנים שהם שילוב של עבודה בתוך הקליניקה עם עבודה טיפולית מחוץ לקליניקה Out .Reach Therapy את הפעילות מחוץ לקליניקה בוחר המטופל. כך מצאתי את עצמי רוכב על אופניים עם מטופלת הסובלת מטרשת נפוצה, מתאמן בחדר כושר עם מטופל דיכאוני, ודג בים עם מטופל שסבל מהתפרצות פסיכוטית קשה. לאורך השנים מצאתי כי פעילות ספורטיבית ביחד עם המטופל ושילוב של עבודה טיפולית בתוך הקליניקה עוזרת בהנעת הטיפול, בקידום המטופל ואף בשיקומו.
בשנים האחרונות נראה כי יש גידול בהכרה של גורמים ״לא מסורתיים״ המשפיעים על הבריאות הנפשית, כאשר אחד מהם הוא הספורט. ספורט, במובנו הרחב, הוא לא רק פעילות גופנית אלא גם מכלול של חוויות המעשירות את האדם ברמה הפיזית, הנפשית והחברתית. במאמר זה אבחן מספר השפעות הפסיכולוגיות של הספורט ואת תפקידו ככלי טיפולי בתהליך הפסיכולוגי.
הינה מספר נקודות שעלו עם מטופלי במהלך הטיפול כחלק מתהליך הספורטיבי – פסיכולוגי: שיפור הביטחון העצמי: כאשר המטופל רואה ומרגיש שיפור ביכולות הגופניות שלו, כגון חוזק, סיבולת שריר או גמישות, הוא מרגיש יותר בטוח בעצמו. היכולת להשיג יעדים ספורטיביים יכול להעלות את תחושת ההישגיות ולחזק את התחושה שליטה על הגוף ועל חיים.
שיפור בדימוי ותפיסת הגוף: פעילות ספורטיבית תורמת לשינויים פיזיים שיכולים להוביל להרגשה טובה יותר עם הגוף ולשביעות רצון מהמראה החיצוני. שינוי זה יכול לכלול ירידה במשקל, חיטוב הגוף, גדילה במסת השריר ושיפור הבריאות הכללית, כל אלה תורמים לדימוי עצמי בריא וחיובי יותר.
התמודדות עם קשיים במהלך הפעילות: התמודדות עם אתגרים חדשים בתוך פעילות הספורטיבית, העלאת הרף במהלך הפעילות עשויה להגדיל את הבטחון להפחית חרדה וכמו כן להעלות את רמת הביטחון העצמי. זה יכול להיות העלאה של המשקל (מול משקולת) במהלך האימון , העלאה במספר החזרות, החלפה מאימון לאימון או גם השגת יעדים ארוכי טווח כמו העלאה מספר הקילומטר ברכיבה על האופניים וכו׳.
פיתוח יכולת התמדה ועקביות: לא פעם המטופלים שאיתם בחרתי לשלב ספורט במסגרת הטיפול הינם מטופלים עם קושי בעקביות ומשמעת עצמית. פעילות ספורטיבית דורשת עקביות ומשמעת. במהלך האימונים וביחד עם הטיפול, תכונות אלו מתפתחות, יכולות להעניק למטופל תחושת שליטה בחייו ויכולת להשיג מטרות. כאשר המטופל רואה כי הוא מסוגל להתמיד במשהו קשה לאורך זמן ואת התוצאות הנלוות לכך, הדבר משפיע על הדימוי העצמי וכוחות התפקודיים שלו.
שיפור התודעה והריכוז: פעילות ספורטיבית דורשת מיקוד וריכוז ברגע הנוכחי, דבר שיכול לעזור לפתח מיומנות של נוכחות מודעת (mindfulness). לאורך השנים ראיתי כי בזמן האימון מתפשרת לעיתים רגיעה מהמתח הנפשי בו נמצא המטופל. רגיעה זו מאפשרת למטופל להתנתק ממחשבות מטרידות, חרדה, פחדים ולחוות שקט ולמצוא בתוכו חלק מאזן לאי השקט. למטופלים עם קשיי קשב וריכוז האימון הספורטיבי מאפשר להתאמן במיקוד, ״אימון״ כנגד הסחות הדעת, אירגון חיצוני ופנימי.
חיזוק תחושת ההישגיות: כאשר המטופל משיג מטרות גופניות או ספורטיביות, זה יוצר תחושה של הישג שיכולה להפוך חוויה ו״מקפצה״ לעוד תחומים בחייו. חווית הצלחה זו מגבירה את האמונה ביכולתו האישית ובאמונה שהוא יכול להתמודד עם אתגרים שונים.
ספורט ככלי לשחרור אנרגיה של כעס: פעילות פיזית עם עצימות גבוה, שימוש באומנויות לחימה, עבודה בחדר כושר, יכולה להוות מוצא לשחרור אנרגיה וכעסים. כך נוצר קשר של המטופל עם הכעס שלו אך הפעם לא בהיבט הרסני אלה קשר עם תחושת עצמה, כוח וחוזק. הכעס מתועל לטובת המטופל וחיבור אל הכוחות החיצוניים והפנימיים שלו.
כפי שניתן לראות, ישנם היבטים רבים בהם שילוב של ספורט בטיפול נוגע ומעלה את התמודדות של המטופל עם קשיו אך כאן גם טמון פוטנציאל רב לשיפור בריאותו הנפשית. על ידי חיבור גוף ונפש, הספורט מספק אמצעי טיפולי יעיל שמוכיח את עצמו במחקרים קליניים ובפרקטיקה היומיומית.
